סיפליס – עגבת

שכיחות מחלת העגבת (סיפיליס) הולכת ועולה בשנים האחרונות.

•   ל- 50% מהחולים בעגבת אין כלל סימנים עד לשלבים מתקדמים.
•   הטיפול בעגבת הוא פשוט ויעיל בשלבים הראשונים ומצריך זריקת פניצילין אותה ניתן לקבל במרפאה.
•   הבדיקה לעגבת היא בדיקה דם – במרפאה ניתן לבצע את הבדיקה באנונימיות ולקבל תוצאות תוך רבע שעה

מהי עגבת?

 עגבת היא מחלה העוברת בקיום יחסי מין (מחלת מין) או במגע של עור בעור כאשר יש פצע או פריחה לאדם החולה. העגבת נגרמת ע"י מחולל הנקרא טרפונמה פאלידום. עגבת יכולה לגרום לסיבוכים לטווח הארוך ואף למוות אם לא מקבלים טיפול נכון.

מהי שכיחות העגבת?

 העגבת אינה שכיחה מאוד  – כ- 250 מקרים חדשים בישראל בשנת 2011, אך השכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות יש מקרים רבים שאינם מאובחנים בגלל חוסר ידע בנושא ובגלל שלמחצית מהמקרים אין כלל סימנים.

כיצד אנשים נדבקים בעגבת (סיפיליס)? 

עגבת עוברת מאדם לאדם דרך מגע ישיר עם פצעי העגבת. הכיבים הללו מופיעים בעיקר באיברי המין – פין, אשכים, שפתי הנרתיק, אך גם בתוך הנרתיק ובפי הטבעת. הפצעים עלולים להופיע גם על השפתיים ובתוך הפה. בעגבת יכולה לעבור בזמן מגע נרתיקי, אנאלי או אוראלי. נשים בהריון עלולות להעביר את המחלה לעובר.

מתי אחרי ההדבקה מופיעים הסימנים? 

הזמן הממוצע הוא בין ההדבקה בעגבת להופעת הסימן הראשון הוא 21 ימים, אבל הטווח הוא בין 10 ל- 90 ימים. חשוב לזכור שבמחצית מההדבקות אין כלל הופעת סימנים (עגבת סמויה).

מהם סימני המחלה ?

השלב הראשון –

הופעה של פצע (או כיב) בודד היא הסימן לעגבת ראשונית, אך עלולים להיות גם מספר פצעים. הכיב מופיע במקום בו חדרה העגבת לגוף. הכיב הוא בדרך כלל נוקשה, עגול ולא כואב. כיוון שהוא אינו מכאיב, לעיתים לא מבחינים בו כלל. הכיב קיים 3-6 שבועות ומתרפא מעצמו גם אם לא מקבלים טיפול מתאים. אולם, אם לא מקבלין טיפול נכון, הזיהום ממשיך לשלב השני.

השלב השניוני –

פריחה על העור, ו/או כיבים בתוך הפה, בנרתיק או פי הטבעת מסמנים את השלב השניוני של התסמינים.

השלב הלאטנטי והשלב המאוחר –

השלב החבוי של העגבת מתחיל כאשר התסמינים של השלבים הראשוני והשניוני נעלמים. ללא טיפול, האדם הנגוע יכול להמשיך לשאת את העגבת בגופו אפילו בלי תסמינים או תלונות. לפעמים לאורך שנים. בערך 15% מהאנשים הנושאים את זיהום העגבת ולא מקבלים טיפול, מפתחים את השלב המאוחר של המחלה שיכול להופיע 10-30 שנים אחרי תחילת ההדבקה. התסמינים של עגבת מאוחרת (שלישונית) כוללים קושי בקואורדינציה של

התנועות השונות, שיתוקים, ירידה בתחושה, עיוורון הדרגתי ודימנציה (שיטיון). בשלבים מאוחרים יותר המחלה פוגעת באיברים הפנימיים כולל המוח, עצבים, עיניים, לב, כלי דם, כבד ומפרקים. הנזק יכול לגרום למוות.

כיצד מאבחנים את העגבת ?

 בדיקת דם היא הדרך העיקרית לאבחן האם יש לנבדק עגבת. יש להמתין שלושה שבועות לאחר המגע החשוד זמן קצר לאחר ההדבקה, הגוף מייצר נוגדנים כנגד העגבת. את הנוגדנים אפשר לגלות בבדיקות דם מדויקות ובטוחות.

שני סוגים עיקריים של בדיקות דם

1. VDRL, RPR – אילו הן בדיקות פשוטות ולא יקרות ומשמשות כבדיקות סקר. אבל, הן לא ספציפיות לעגבת. זאת אומרת יכולה להיות תשובה חיובית כוזבת – תשובה חיובית גם כאשר אין עגבת, ולכן הן לא מספיקות כדי לאבחן עגבת באופן סופי. לכל נבדק שיוצא חיובי בבדיקה כזו, צריך לבצע בדיקות ספציפיות יותר לעגבת, כפי שמתואר בהמשך.

2. TPHA, FTA – בודקות נוגדנים ספציפיים לעגבת. הנוגדנים הללו מופיעים מוקדם יותר מאשר הנוגדנים הלא-ספציפיים והם נשארים חיוביים כל החיים, גם לאחר טיפול מוצלח. הבדיקות הללו לא יעילות כדי לאבחן האם המחלה פעילה כעת או היתה בעבר.